את שירלי לא הכרתי במקרה. חיפשתי אותה. ואז חיכיתי לה 6 שנים עד שתחזור לארץ. וכל זה היה שווה כל רגע. לפעמים נראה לי שכל מה שצריך בחיים זה להשקיט רגע את כל הרעש בחוץ ולהקשיב פנימה. יש בת קול שמוליכה אותנו בדיוק לאן שאנחנו צריכים בזמן שאנחנו צריכים. השגחה פרטית קוראים לזה. הנה הסיפור שלי: שמי מילי, בת 43 מירושלים. לפני שבע שנים ילדתי את ביתי הבכורה, שייה. עוד בזמן ההריון ובמיוחד אחריו הייתי מאד חלשה, מאד עייפה עם ברזל נמוך, חוסר שינה והרבה בילבול בעניין התזונתי. כל הזמן אמרו לי "תאכלי בשר, בגלל זה את חלשה", "זה בגלל שהיית צמחונית בהריון","אין כמו סטייק כדי להתחזק" "ועוד ועוד. בשר אף פעם לא היה משהו שנמשכתי אליו עוד בהיותי ילדה אבל החולשה הייתה כל כך גדולה שהשתכנעתי. התחלתי לאכול בשר. כבד. מרק עצמות. עשיתי כל מה שאמרו לי. רק רציתי להרגיש טוב. שהכוחות יחזרו אלי. שאוכל לתפקד. אבל אחרי שהתאמצתי כמה חודשים לאכול בשר ראיתי שזה לא ממש עובד. הכל נשאר אותו הדבר. אז הגעתי לחברה ששכנעה אותי ללכת לדיקור ועוד אחת שאמרה לי "את חייבת לעשות ניקוי קנדידה עם הרופא הזה בארה"ב" ועוד חברה מהשיעור יוגה שהתחילה לשתות שייקים ירוקים כל בוקר. האמת שהייתי כל כך נואשת שניסיתי הכל. אם יש משהו שלא ניסיתי זה יפתיע אותי - קיינסולוגיה, דיקור, שיאצו, צום מיצים, תזונת הרמב"ם, ניקוי כבד, ניקוי קנדידה, חוקנים, hcg, פליאו, תזונה קטוגנית, תזונה איטגרטיבית, טבעונות...בקיצור - נראה לי שהבנתן. (למרות שיש לי עוד לרשימה). וככה יצאתי למסע של שש שנים באוקיינוס הידע האינסופי של האינטרנט ושל מטפלים רבים שעברתי ביניהם. אבודה ומבולבלת חיפשתי את הדבר הנכון עבורי, ומכל מפגש/חווייה במסע הזה למדתי משהו קטן על תזונה, על אורח חיים בריא על מדיטציה, על נשימה, על רכיבים תזונתיים ועוד המון דברים. מכל אחד למדתי משהו ולכולם אני מודה מעומק הלב. באמת. אבל אם להיות כנה - שום דבר לא עבד לי באופן מלא. היו לי המון פיסות מידע אבל הן לא התחברו אחת לשנייה וחלקן אף היו סותרות. "תאכלי בשר" / "תהיי טבעונית" / "צריך לאכול המון חלבון" / "הגוף חייב פחמימות"/ "אורז זה לא בריא" / "קפה שורף שומן" וכו'. הייתי מתחזקת אבל במקביל הייתי משמינה. הייתי מרזה בחזרה ואז התחילו סחרחורות. נעלמו הסחרחורות ואז הופעה דפיקות לב מואצות וכשזה נעלם הגיעה הקינוח - גיל 40!!!! ומי שהגיעה לשם אני מניחה שאני לא צריכה להרחיב כאן. כל הקלפים נטרפים וצריך לברר הכל מחדש. צריך restart לכל המערכות (בעיקר ההורמונאליות) והרגשתי שאני טובעת. זהו. אין לי יותר כוח לכל הפרסומות האלה שקופצות מכל עבר: "בואי להיות רזה וחטובה תוך 30 יום" וגם אין לי יותר כוח לצומות מיצים ארוכים להפליא בלי שום קשב לגוף. אני כבר לא ילדה. מבינה ששינוי אמיתי מצריך תהליך עמוק ושאין פתרונות קסם מהירים. החיים זה לא מקדונלד'ס מסתבר.. וברגע גדול של משבר, של יאוש מהכל ובקשה לעזרה פתאום אני פותחת את המייל שלי ומקבלת מייל משירלי בר. היא כותבת שהיא חזרה לארץ והיא פותחת מחדש את התוכנית שלה. אני זוכרת את עצמי יושבת מול המייל הזה עם דמעות בעיניים. דמעות של הודיה לבורא עולם על ההשגחה הזו. וללא שום השהייה פשוט נרשמתי לתכנית שלה, בלי לקרוא את התכנים, בלי לבדוק כמה כסף יש לי בבנק בלי כלום - רק עם קשב חזק להמיית נשמתי. עצמתי עיניים ונרשמתי. מאז הכל השתנה. יצאתי לחופשי. נגמרו הדיאטות וכל הסיגופים למיניהם. מצאתי בדיוק את מה שחיפשתי. בפשטות, ברגישות ובמקצועיות רבה מצליחה שירלי לשלב בין ידע עצום בתזונה לבין הכוונה נפשית ורוחנית והכל פשוט התחבר לי. כל פיסות המידע הבודדות שריחפו להן בחלל בלי הבנה נכנסו למקומן, כמו חלקים בודדים בפאזל אינסופי שסוף סוף מצאו את מקומן. במילה אחת אני יכולה לתאר את ההרגשה אחרי 3 ימים בתוכנית - הקלה. הקלות שמרגישים בגוף, האנרגיה, השמחה, הפוקוס, הבריאות והקילוגרמים שיורדים הכל חוזר למקומו. אני לא עובדת אצל שירלי אבל זה המעט שאני יכולה לעשות כדי להודות לה. הידע שלה צריך להגיע לכל אדם על כדור הארץ. ואני בטוחה שיום אחד זה יקרה. אני במקומכן לא הייתי מחכה שנייה אם משהו ממה שכתבתי כאן מדבר אליכן. אם אתן בשלות לעשות שינוי אמיתי בחיים שלכן זה המקום. לא צריך לחפש יותר. אתן בידיים טובות. באהבה מילי, ירושלים